גיל המעבר

גיל המעבר (מנופאוזה) – רקע כללי

גיל המעבר אינו מוגדר כגיל כרונולוגי, אלא כנקודת ציון בחיי אישה, בה מפסיקות השחלות לייצר את הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון.
התוצאות לשינויים פיזיולוגים אלו רבות ומגוונות. מחזור הווסת נפסק ומסתיימת תקופת הפוריות של האישה. מרבית הנשים עוברות שלב זה בגילאי 45-55 אולם אחוז קטן מן הנשים יגיע לתקופה זו בגיל צעיר מ- 45 או מבוגר מ – 55.
גיל המעבר, הקרוי גם "מנופאוזה" מוגדר לאחר 12 חודשים רצופים בהם האישה לא חווה את המחזור החודשי. תופעות אופייניות לזמן גיל המעבר יכולות להתרחש באופן מלאכותי כתוצאה מניתוח לכריתת שחלות, כריתת רחם ועוד.

שינויים הקשורים בזמן גיל המעבר

רשימת השינויים היא ארוכה. לא כל אישה תחווה את כל השינויים ולא באותה עוצמה. המידע לגבי התופעות יחסוך לך חששות והתלבטויות וינחה אותך להתמודדות נכונה עם השינויים המתרחשים.

שינויים במחזורי הווסת: 

מחזורי הווסת שהיו סדירים הופכים ללא סדירים. היקף הדימום במחזור החודשי קטן והפרשי הזמן בין מחזור אחד למשנהו גדלים. תהליך זה נמשך אצל אחוז ניכר מהנשים כשנתיים עד שלוש שנים, עד להפסקה מוחלטת של המחזור.

יובש בנרתיק, אי נוחות בעת קיום יחסי מין:

הנרתיק הינו איבר המגן על עצמו מפני זיהומים ופציעות באמצעות יצירת קרום רירי השומר על רמת לחות תקינה. פעילותן של בלוטות ההזעה בנרתיק נשלטת בעיקר על ידי הפרשת הורמון האסטרוגן. עם הירידה ברמת האסטרוגן בגוף האישה, הרירית המצפה את הנרתיק הופכת דקה וחשופה לזיהומים. תופעה זו מאפיינת גם את התגובה לגירוי המיני, כאשר הנרתיק נשאר יבש וחסר לחות וכתוצאה מכך נוצר קושי וכאב בשעת קיום יחסי מין.
טיפול ביובש בנרתיק:
טיפול ביובש בנרתיק נעשה באמצעות אסטרוגן, בכדורים או במריחה מקומית ומשפר את פעילות רירית הנרתיק.

צניחת הרחם, השלפוחית והמעי הגס:

למעלה מ- 3% מהנשים בזמן גיל המעבר סובלות מתופעת צניחת הרחם, השלפוחית והמעי הגס. בזמן גיל המעבר, בשל החלשות שרירי הרחם ורקמת החיבור באגן, "צונחים" אברי האגן (הרחם, שלפוחית השתן והמעי הגס) אל עבר הנרתיק. 
תופעה זו עלולה לגרום להפרעות בשליטה על מתן שתן וצואה.
הפגיעה בגמישות שרירי האגן וברקמת החיבור נגרמת במידה רבה, כתוצאה מלידות קשות וממושכות ומחמירה בזמן גיל המעבר עם הירידה בפעילות ההורמונאלית הנשית.
טיפול בצניחת אברי האגן:
הטיפול בתופעה זו, מבוצע על ידי חיזוק שרירי ריצפת האגן באמצעות פעילות פיזית או באמצעות התערבות כירורגית קלה.

גלי חום:

כ- 60% מהנשים מדווחות על גלי חום המופיעים במהלך היום באופן בלתי צפוי. גלי החום מלווים לעיתים קרובות בסומק, הזעה והאצת דופק הלב. תחושה זו נגרמת עקב ירידה ברמת הורמון האסטרוגן בגוף.
התקפים אלה אינם מסוכנים ונמשכים לא יותר מ-3 דקות. תדירותם משתנה מאישה לאישה במהלך שעות היום והלילה.

טיפול בגלי חום:

הטיפול הנפוץ בגלי חום הינו איזון המערכת ההורמונאלית על ידי הוספת הורמון המין הנשי-אסטרוגן, זאת לאחר שנמצא יחס ישר בין כמות האסטרוגן הניתנת לבין דרגת דיכוי גלי החום.
נשים הסובלות מגלי חום חזקים ותכופים יזדקקו לכמות גדולה של אסטרוגן ולהפך. רצוי להתאים את המינון לעוצמת גלי החום.
כיום מוצעים תחליפים טבעיים ואחרים לאסטרוגן, אך יעילותם פחותה משמעותית מהשפעת הורמון האסטרוגן עצמו.

עצבנות, נדודי שינה, כאבי ראש ודיכאון:

מחקרים רבים דיווחו על מצב רוח דכאוני, עצבנות, נדודי שינה וכאבי ראש בנשים בזמן גיל המעבר. בבדיקת תופעות אלו, נמצא שהן נלוות לשינויים משמעותיים אחרים החלים אצל האישה בזמן גיל המעבר.
כאשר גלי החום מופיעים בתדירות ובעוצמה גבוהה, מלווים בנדודי שינה, גוברות תחושות התסכול, חוסר השליטה והעייפות הכרונית אצל האישה. זאת, בנוסף ליובש בנרתיק המלווה בירידה בחשק המיני.
מכלול התופעות, בלוויית הנושאים עמם מתמודדת האישה ביום יום, כהיבטים משפחתיים, תעסוקתיים, כלכליים ועוד, מסייעים להתפתחות תחושה רגשית קשה המלווה בחרדה ודיכאון, נדודי שינה, עייפות, עצבות ועוד.
טיפול בסימפטומים: 
אין תמימות דעים לגבי השפעת האסטרוגנים על תופעות אלה. מומלץ למצוא גורמי תמיכה תעסוקתיים, חברתיים, זוגיים ועוד.
במצבים קיצוניים יותר, מומלץ לעשות הערכה קלינית ולטפל בגישות פסיכולוגיות סטנדרטיות.

עליה במשקל:

בזמן גיל המעבר ניתן לצפות בעליה במשקל הנובעת בחלקה מירידה בפעילות מערכת העיכול ושריפת הקלוריות ובחלקה מירידה בהיקף הפעילות הגופנית.

הופעת קמטים בעור הפנים:

גיל המעבר מאופיין בירידה הדרגתית של כמות השומן התת עורי ואחוז הקולגן בעור. אחת מתופעות הלוואי לתהליך זה הינה הופעת קמטים בעור הפנים ותחושת יובש מוגברת.