סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה: צילום רחם באולטרסאונד ללא קרינה

מה אפשר לבדוק באמצעות צילום רחם באולטרסאונד?

אחד היתרונות של הבדיקה הוא האפשרות לבחון מספר מרכיבים של מערכת הרבייה באותו מעמד.

פתיחות החצוצרות

חצוצרות פתוחות מאפשרות מפגש בין הביצית לזרע ומעבר של הביצית המופרית לכיוון הרחם. חסימה באחת החצוצרות או בשתיהן עשויה להיות אחד הגורמים לקושי להרות.

בדיקת מעבר החומר בחצוצרות מאפשרת להעריך אם הן פתוחות ומהווה חלק חשוב מבירור הפוריות במקרים המתאימים.

חלל וקיר הרחם

החדרת נוזל לחלל הרחם מסייעת להדגים את מבנה החלל. בהתאם למקרה, ניתן לזהות או להעלות חשד לממצאים כגון פוליפים, שרירנים הבולטים לחלל הרחם, הידבקויות או שינויים מבניים אחרים.

השחלות ומבנים נוספים באגן

מכיוון שהבדיקה מבוססת על אולטרסאונד, ניתן להתרשם גם מהשחלות וממבנים נוספים באגן. צילום רחם מסורתי, לעומת זאת, מיועד בעיקר להדגמת חלל הרחם והחצוצרות ואינו מספק כלל מידע על מבנה הרחם החיצוני ועל השחלות.

למי מתאימה סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה?

הבדיקה משמשת בעיקר במסגרת בירור פוריות, כאשר יש צורך להעריך את מבנה הרחם ואת פתיחות החצוצרות.

היא עשויה להתאים גם להערכת חלל הרחם במסגרת בירור הפלות חוזרות, להערכת נישה של ניתוח קיסרי או כאשר עולה חשד לממצא מבני ברחם. לעיתים נעזרים בה גם כחלק מהבירור לקראת טיפולי פוריות, בהתאם להיסטוריה הרפואית ולתוכנית הטיפול.

לא כל אישה העוברת טיפולי פוריות או IVF זקוקה לאותה בדיקה. ההחלטה אם לבצע סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה מתקבלת בהתאם לממצאים ולשלב בבירור.

איך מתבצעת הבדיקה?

הידיעה מראש כיצד מתבצע ההליך יכולה להפחית חלק מהחשש לקראת הבדיקה.

1. בתחילת הבדיקה מבוצעת בדרך כלל בדיקת אולטרסאונד וגינלי.
2. צנתר דק מוחדר בעדינות דרך צוואר הרחם.
3. חומר מתאים מוזרק בהדרגה אל חלל הרחם.
4. באמצעות האולטרסאונד הרופא עוקב אחר מילוי חלל הרחם ואחר מעבר החומר בחצוצרות.
5. בתום הבדיקה מוציאים את הצנתר.

הבדיקה מתבצעת במרפאה ואינה דורשת מעבר למכון רנטגן.

האם סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה כואבת?

זו אחת השאלות המרכזיות של נשים המופנות לבדיקת פתיחות חצוצרות. צילום רחם מסורתי ידוע כבדיקה שעלולה לגרום לכאב ולהתכווצויות, ולכן החיפוש אחר ״צילום רחם ללא כאב״ מובן בהחלט.

עם זאת, גם לגבי HyFoSy לא נכון להבטיח בדיקה נטולת כאב לחלוטין. בזמן החדרת הצנתר והחומר עשויות להופיע תחושת לחץ, אי-נוחות או התכווצויות המזכירות כאבי מחזור.

היתרון הוא שבדרך כלל מדובר בבדיקה הנסבלת היטב, ומחקרים שהשוו בין השיטות מצאו כי נשים רבות חוות פחות כאב ב-HyFoSy בהשוואה לצילום רחם ברנטגן. עוצמת הכאב משתנה מאישה לאישה.

צילום רחם באולטרסאונד לעומת צילום רחם ברנטגן – הבדלים מרכזיים

שתי השיטות יכולות לספק מידע חשוב על פתיחות החצוצרות. הבחירה ביניהן תלויה במטרה הרפואית, בהיסטוריה של המטופלת ובשיקול דעתו של הרופא.

עד כמה צילום רחם באולטרסאונד מדויק?

HyFoSy היא שיטה מבוססת להערכת פתיחות החצוצרות, ומחקרים מצביעים על ביצועים אבחנתיים טובים ועל התאמה גבוהה לבדיקות מקובלות אחרות.

עם זאת, אין בדיקת דימות שמספקת תשובה מוחלטת בכל מקרה. לעיתים התכווצות זמנית של החצוצרה, קושי בדימות או ממצא שאינו חד-משמעי עלולים להשפיע על התוצאה. במקרים כאלה הרופא עשוי להמליץ על בדיקה נוספת או על המשך בירור בדרך אחרת.

מתי מבצעים את הבדיקה?

את הבדיקה נהוג לבצע לאחר סיום הווסת ולפני הביוץ. בתקופה זו רירית הרחם דקה יחסית, דבר שמקל על הערכת החלל, ובמקביל מפחית את האפשרות שקיים היריון מוקדם שטרם זוהה.

לפני הבדיקה חשוב לקבל מהמרפאה הנחיות מדויקות לגבי התזמון וההכנה. יש לעדכן את הרופא במקרה של חשד להיריון, זיהום אגני פעיל, דימום משמעותי או מצב רפואי אחר שעשוי להיות רלוונטי.

מה צפוי לאחר הבדיקה?

לאחר סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה ייתכנו במשך זמן קצר התכווצויות קלות, הכתמה או הפרשה של חלק מהנוזל שהוחדר. ברוב המקרים ניתן לחזור לשגרה במהירות.

אם מופיעים לאחר הבדיקה חום, כאב משמעותי או מתגבר, דימום חריג או תסמין אחר שמעורר חשש, יש לפנות לקבלת ייעוץ רפואי בהתאם להנחיות שניתנו במרפאה.

האם הבדיקה יכולה להגדיל את הסיכוי להיריון?

לאחר בדיקות שבהן מוזרק חומר דרך החצוצרות תוארה לעיתים עלייה זמנית בסיכוי להיריון, תופעה המיוחסת בין היתר לאפקט של ״שטיפת״ החצוצרות. מידת ההשפעה תלויה בשיטת הבדיקה ובסוג החומר שבו משתמשים, והראיות לגבי האפקט לאחר HyFoSy אינן מצדיקות לראות בבדיקה טיפול פוריות בפני עצמו.

לכן, מטרתה המרכזית של סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה היא אבחנתית: לקבל מידע שיסייע לתכנן את המשך בירור הפוריות או הטיפול.

שאלות נפוצות על סונוהיסטרוסלפינגוגרפיה