וירוס הפפילומה (HPV) – כל מה שצריך לדעת

מה זה וירוס הפפילומה (HPV)?

וירוס הפפילומה האנושי (Human Papillomavirus) הוא שם כולל לקבוצה של יותר מ־200 סוגים של נגיפים, כאשר כ־40 מהם מדביקים את אזור איברי המין, פי הטבעת, הפה והגרון. הנגיף מועבר בעיקר במגע מיני – לרוב ללא סימנים חיצוניים. הידבקות ב־HPV שכיחה מאוד: רוב האנשים ייחשפו לנגיף במהלך חייהם, גם אם מקיימים מערכות יחסים ארוכות ומונוגמיות.

איך נדבקים בווירוס הפפילומה?

הנגיף מועבר בעיקר דרך מגע מיני – אך לא רק. גם מגע עור בעור באזורים אינטימיים עלול לגרום להדבקה.
דרכי ההדבקה כוללות:

• קיום יחסי מין (וגינליים, אוראליים או אנאליים)
• מגע באזורים אינטימיים (גם ללא חדירה)
• מגע בעור או ברקמות ריריות נגועות
• נדיר: מעבר מאם לעובר בלידה

האם וירוס הפפילומה מסוכן?

ברוב המקרים – לא. מערכת החיסון מצליחה לסלק את הנגיף מהגוף תוך שנה או שנתיים. אך כאשר ההדבקה מתמשכת – בעיקר בזנים ״מסוכנים״ – קיים סיכון להתפתחות של גידולים טרום־סרטניים וסרטניים.
HPV הוא הגורם המרכזי להתפתחות של סרטן צוואר הרחם, אך הוא עשוי לגרום גם לסרטן הפות, הנרתיק, פי הטבעת, הפין, הלוע ואזור הראש־צוואר.

תסמינים של וירוס הפפילומה

לרוב אין סימנים נראים לעין. כאשר כן מופיעים תסמינים, הם עשויים לכלול:

• יבלות באיברי המין (Condyloma) – בליטות רכות באזור הפות, הפין, פי הטבעת או השופכה
• שינויים בתאים בצוואר הרחם – מתגלים בבדיקות סקר (פאפ או HPV) או בבדיקה מכוונת לצוואר הרחם (קולפוסקופיה)
• גרד, כאב או אי־נוחות באיברים אינטימיים
• דימומים לא סדירים – במקרים נדירים
• במקרים מתקדמים – תסמינים שקשורים לגידולים סרטניים (כמו כאבים, דימומים – בייחוד לאחר יחסי מין, או גידול מורגש)

אבחון – איך יודעים אם יש לי פפילומה?

האבחון נעשה לרוב באחת מהדרכים הבאות:

1. בדיקת פאפ (Pap Test) – בדיקה ציטולוגית

בדיקה שמזהה שינויים טרום־סרטניים בצוואר הרחם. אינה מזהה את הנגיף עצמו, אלא את השינויים שנגרמים בתאים כתוצאה מנוכחות הנגיף

2. בדיקת HPV (High-Risk DNA Test)

הבדיקה בודקת ישירות את נוכחות החומר הגנטי (דנ״א) של נגיף הפפילומה האנושי בתאי צוואר הרחם, ומאפשרת לזהות נוכחות של זני HPV מסוכנים. מתבצעת דרך משטח צוואר הרחם, ולעיתים משולבת עם בדיקת פאפ ציטולוגית.

3. קולפוסקופיה וביופסיה

במקרה של ממצאים חשודים, הרופא עשוי להמליץ על קולפוסקופיה, שבה מתבוננים על צוואר הרחם עם מכשור המאפשר התבוננות מוגדלת ולקיחת ביופסיה, אם נצפה נגע חשוד.

4. אבחון של יבלות באיברי המין

נעשה בבדיקה גופנית. לרוב אין צורך בבדיקת מעבדה לאבחון הסוג.

אפשרויות טיפול בווירוס הפפילומה

טיפול בזיהום עצמו:

• אין טיפול יעיל שמעלים את הנגיף עצמו (ישנם טיפולים עם יעילות מוגבלת), אך מערכת החיסון מצליחה לרוב להתגבר עליו.
• במקרים בהם ההדבקה נמשכת, המעקב חשוב במיוחד לזיהוי שינויים טרום-סרטניים.

מניעה:

• החיסון יעיל מאוד במניעת הדבקה בנגיף ויכול אף לסייע במניעת נגעים טרום-סרטניים וסרטניים גם לאחר החשיפה.
• החיסון בטוח לשימוש וקיים מזה שנים בכל העולם. הוא נכנס לשגרת החיסונים של בנות ובנים בגילאי בית הספר, אך ניתן לבצע אותו גם בגילאים מאוחרים יותר לנשים וכן לגברים.

טיפול ביבלות באיברי המין:

• קריותרפיה (הקפאה)
• משחות מקומיות
• טיפול לייזר
• ניתוח להסרת הנגעים

טיפול בשינויים טרום-סרטניים:

• מעקב תכוף בבדיקות פאפ ו-HPV
• קוניזציה (הסרה של אזור נגוע בצוואר הרחם)
• טיפול בלייזר או קריותרפיה

האם וירוס הפפילומה יכול להיעלם מעצמו?

כן. ברוב המקרים, הנגיף מתנקה מהגוף מעצמו תוך 12-24 חודשים, במיוחד בקרב צעירים עם מערכת חיסון תקינה. עם זאת, במקרים של הידבקות בזנים בעלי סיכון גבוה – יש סיכוי שהנגיף יישאר בגוף ויגרום לשינויים ברקמות.

שאלות נפוצות על וירוס הפפילומה