אוסטאופורוזיס (בריחת סידן)

למה זה קורה? גורמים וסיבות לאוסטאופורוזיס

ישנם גורמים רבים לאובדן מסת עצם, אצל נשים גיל המעבר הוא גורם שכיח. ההורמון אסטרוגן ממלא תפקיד חשוב באיזון משק העצם. לאחר גיל המעבר, רמות האסטרוגן יורדות באופן חד, מה שמוביל לאובדן מואץ של מסת עצם.

סיבות עיקריות לאוסטאופורוזיס:

• שינוי הורמונלי (במיוחד ירידה באסטרוגן) בגיל המעבר
• תזונה דלה בסידן ובוויטמין D 
• היסטוריה משפחתית של אוסטאופורוזיס
• חוסר פעילות גופנית, במיוחד פעילות נושאת משקל
• עישון וצריכת אלכוהול מופרזת
• שימוש ממושך בסטרואידים או תרופות אחרות הידועות כמזיקות למשק העצם
• בעיות ספיגה במערכת העיכול (כגון צליאק או מחלת מעי דלקתית)
• מחלות רקע רבות אחרות

תסמינים של אוסטאופורוזיס – מתי יש סיבה לחשוש?

אוסטאופורוזיס מכונה גם ״המחלה השקטה״, משום שבשלביה הראשונים היא נטולת תסמינים. לרוב, האבחנה נעשית רק לאחר הופעת שבר.

תסמינים אפשריים:

• כאבי גב – במיוחד בגב התחתון ובין השכמות
• ירידה בגובה (כתוצאה מקריסת חוליות)
• גו כפוף
• שברים לאחר חבלות קלות, כגון נפילה מגובה עמידה

תסמינים אלה אינם יחודיים ואנשים הסובלים מהם עלולים שלא לייחס אותם לאוסטאופורוזיס, לכן חשוב להיות ערניים ולהיבדק בזמן.

איך מאבחנים אוסטאופורוזיס?

האיבחון המוקדם נעשה נעשית באמצעות בדיקת צפיפות עצם (DXA) – בדיקה לא פולשנית שמודדת את ריכוז המינרלים בעצמות.

האבחון כולל:

• מדידת צפיפות עצם באזורים כמו עמוד השדרה והירך, ולעתים גם האמה
• בדיקות מעבדה, בין השאר: תפקודי כליה, רמות סידן, זרחן, ויטמין D, תפקודי בלוטת התריס ויותרת התריס (פרתירואיד) 
• בירור רפואי מקיף כולל היסטוריה משפחתית, הרגלי תזונה ופעילות גופנית

אצל נשים לאחר גיל המעבר או ואצל גברים לאחר גיל 65-70 מומלץ לבצע את הבדיקה גם ללא תסמינים. כמו כן מומלץ להיבדק אם יש גורמי סיכון משמעותיים לשברים בלי קשר לגיל. 

דרגות אוסטאופורוזיס לפי תוצאות צפיפות העצם:

• צפיפות עצם תקינה: T-score מעל מינוס 1
• אוסטאופניה (ירידה קלה): T-score בין מינוס 1  למינוס 2.5
• אוסטאופורוזיס:  T-score נמוך ממינוס 2.5
• אוסטאופורוזיס חמורה: בנוכחות שבר אוסטאופורוטי

כיצד מטפלים באוסטאופורוזיס?

הטיפול תלוי בדרגת האוסטאופורוזיס, בגיל, בתסמינים ובמאפיינים אישיים נוספים. המטרה: למנוע שברים, לחזק את העצם ולהאט את קצב ההתדרדרות.

טיפולים תרופתיים

• טיפולים המפחיתים את פירוק העצם
  • ביספוספונטים: Alendronate, Risedronate 
  • טיפול ביולוגי: Denosumab 
  • טיפול הורמונלי חלופי לנשים: מתאים במקרים נבחרים בלבד
• טיפולים המעודדים בניית עצם:
  • Teriparatide – נגזרת של הורמון הפרתירואיד
  • טיפול ביולוגי:  romosozumab מאיט פרוק ומעודד בניה. 

טיפול תזונתי ותוספים

• סידן – בדרך כלל 1000–1200 מ"ג ליום
• ויטמין D – לפי רמות דם (לעיתים דרוש תוסף של 800–2000 יחידות ביום)
• תזונה עשירה בחלבונים ובמינרלים

טיפול טבעי ואורח חיים

• התעמלות – רצוי נושאת משקל (כגון הליכה מהירה, טיפוס במדרגות, הרמת משקולות): מחזקת את השרירים והעצמות
• הפסקת עישון
• הפחתת קפאין ואלכוהול
• שינה מספקת וחשיפה לשמש
• איזון הורמונלי לנשים בגיל המעבר (בהתייעצות עם רופא נשים)

אוסטאופורוזיס אצל נשים

נשים מצויות בסיכון גבוה פי בהשוואה לגברים לפתח אוסטאופורוזיס, בעיקר בגלל השינויים ההורמונליים המהירים בגיל המעבר. תהליך הירידה בצפיפות העצם מתחיל כבר סביב גיל 35, ומואץ באופן דרמטי עם הירידה באסטרוגן בגיל המעבר.

נקודות חשובות לנשים:

• היריון, הנקה ודיאטות קיצוניות עלולות להשפיע על מסת העצם
• נשים רזות יותר נמצאות בסיכון גבוה יותר
• הפסקת מחזור מוקדמת (למשל לאחר ניתוח או טיפולים אונקולוגיים) מגבירה את הסיכון
• טיפול הורמונלי עשוי לסייע – אך נדרש ייעוץ אישי

לכן חשוב במיוחד לנשים להיות מודעות לבריאות העצם כבר בשלב מוקדם, ולנקוט צעדים מונעים.

שאלות נפוצות